Le origini dell'Associazione Movimento Impegno e Testimonianza "Madre dell'Eucaristia".Il nostro movimento ha avuto un inizio modesto nel 1971.Gli iniziatori del movimento sono il sac. Claudio Gatti della diocesi di Roma e la Sig.na Marisa Rossi di Roma.Don Claudio e Marisa, partendo da esperienze ed ambienti diversi, avevano in comune gli stessi ideali: fare concretamente qualcosa per i sacerdoti in difficoltà ed iniziare un apostolato più personale ed incisivo in mezzo ai giovani.Ciascuno di essi per raggiungere tali scopi ha rinunciato a prospettive sicure (famiglia, carriera...) per rispondere alla particolare vocazione a cui sentivano di essere chiamati.Abbiamo iniziato in pochi, ma poi piano piano molti altri si sono aggiunti e questo ci ha rallegrato moltissimo, perché la fede é un bene di cui godiamo intensamente quando é vissuto in unione a tanti fratelli.Abbiamo individuato come primo obbiettivo del nostro lavoro i giovani, poiché sono lontani dai sacramenti e non portano avanti nessuna formazione religiosa.Abbiamo creato degli agganci nei luoghi dove essi vivono e cercato di scoprire coloro che erano in qualche modo interessati alla problematica religiosa.Abbiamo offerto a costoro la possibilità di risolvere i dubbi di fede, di pregare e di riflettere, invitandoli in ambienti sereni e mettendoci a loro disposizione.Le prime attività apostoliche sono state principalmente: incontri pomeridiani nella scuola per approfondire la conoscenza del messaggio evangelico, ritiri spirituali, campi-scuola.Il secondo obbiettivo del nostro lavoro è stato quello di sostenere i sacerdoti in difficoltà coll'amicizia, col consiglio e con l'aiuto di ogni genere. In modo riservato e discreto sono state portate avanti delle iniziative a vantaggio di alcuni sacerdoti e chierici.Mentre il lavoro tra i giovani ha avuto una risposta soddisfacente, l'incontro con sacerdoti e chierici, pur risultando positivo in diversi casi, ha suscitato da parte di alcuni ambienti animosità e contrasti.

Come sede del movimento e come abitazione dei responsabili del medesimo è stato preso in affitto nel 1973 un appartamento sito a Via Angelo Capuccio. Scaduto il contratto di locazione, è stato acquistato un nuovo appartamento in Viale dei Romanisti nel 1976.Poiché né la prima, né la seconda sede garantivano sufficiente indipendenza e libertà d'azione, con i soldi ricavati dalla vendita dell'appartamento di nostra proprietà e con l'aiuto generoso di amici e benefattori nel 1981 abbiamo acquistato il villino che è attuale sede del movimento.Sono chiamati a far parte come membri effettivi dell'Opera sacerdoti e laici.La presenza del sacerdote é indispensabile per garantire la predicazione della Parola di Dio, la pratica della vita sacramentale e un più stretto rapporto con il Vescovo.Per i sacerdoti che desiderano entrare a far parte del movimento si richiede l'approvazione del proprio Ordinario.I laici, membri interni dell'opera, si impegnano a seguire i consigli evangelici in una consacrazione personale, dedicano tutte le loro energie agli scopi del movimento e sono legati dalla carità fraterna e dalla scelta di volontariato consacrato.

Poiché con l'acquisto dell'attuale sede avevamo a nostra completa disposizione cappella, locali e giardino, abbiamo potuto programmare le nostre attività in modo libero e autonomo.

Dal 1981 al 1988 i nostri incontri religiosi si sono articolati durante la settimana in momenti diversi.Il mercoledì c'era la lettura del Vangelo, fatta con grande attenzione, a cui seguiva un'ampia discussione che evidenziava l'attualità, la grandezza e la profondità della Sacra Scrittura.Il giovedì un gruppo di giovani si avvicinava in modo sempre più cosciente alla Parola di Dio, alla preghiera e all'acquisizione dei valori spirituali.Il venerdì c'era il gruppo di preghiera con la recita del S.Rosario, cui seguivano preghiere spontanee e momenti di meditazione per trovare nella fede la forza e l'aiuto necessari a vivere la battaglia quotidiana.A queste attività programmate se ne aggiungevano altre che non rispettavano un calendario prefissato e che consistevano nel favorire incontri personali con i giovani per invitarli a chiarire a se stessi alcuni delicati problemi di fede e di morale o incontri collettivi per riprendere alcuni discorsi d'interesse religioso.Poiché l'Eucaristia è "Fonte ed apice di tutta la vita cristiana" (Lumen gentium) e poiché "nell'Eucaristia é racchiuso tutto il bene spirituale della Chiesa" (Presbiterorum ordinis) abbiamo fatto della S. Messa il centro della nostra comunità.

Dal 1988 al 1993 ci siamo proposti l'obbiettivo di formare un cenacolo che doveva riproporre lo spirito della prima comunità cristiana. I membri della nostra comunità dovevano "essere assidui nell'ascoltare l'insegnamento, nell'unione fraterna, nella frazione del pane e nella preghiera" (Atti 2,42).Abbiamo cercato di formare i membri del cenacolo ad una convinta ed intelligente conoscenza della Parola di Dio, rispettando ciò che dice il Concilio Vaticano II: "I fedeli si accostino volentieri al sacro testo, sia per mezzo della sacra liturgia ricca di parole divine, sia mediante la pia lettura, sia per mezzo delle iniziative adatte a tale scopo" (Dei verbum).I membri del cenacolo sono stati formati inoltre a partecipare alla S. Messa "consapevolmente, pienamente ed attivamente" (Sacrosanctum Concilium), a "spezzare il pane ogni giorno" (Atti 2,46), cioè partecipare alla S. Messa non solo nelle feste di precetto, ma più volte la settimana, con l'obiettivo finale, già raggiunto da diversi, di parteciparvi tutti i giorni.I membri della nostra comunità sono stati educati "ad essere assidui e concordi nella preghiera" (Atti 1,14), ad avvicinarsi frequentemente al sacramento della riconciliazione perché "la confessione individuale integra e l'assoluzione costituiscono l'unico modo ordinario con cui il fedele, consapevole del peccato grave, è riconciliato con Dio e la Chiesa (C.D.C. 960) e alla direzione spirituale frequente per crescere in una vita spirituale responsabile e matura".L'amore alla Madonna "esaltata per la grazia di Dio, dopo suo Figlio, al di sopra di tutti gli angeli e gli uomini, perché è la Madre Santissima di Dio, che ha preso parte ai misteri di Dio e viene dalla Chiesa giustamente onorata con culto speciale" (Lumen gentium) noi lo esprimiamo con convinzione e preparazione.

Noi invochiamo la Madonna con il titolo "Madre dell'Eucaristia".Questo titolo in sintesi racchiude la fede nell'Eucaristia, l'amore alla Madonna e l'unità con la Chiesa, comunità che si riunisce intorno alla mensa eucaristica.Abbiamo organizzato una serie di attività apostoliche.Tutti i giorni abbiamo aperto la cappella a coloro che volevano partecipare alla preghiera: S. Rosario, S. Messa, Vespri.Il giovedì dopo la celebrazione della S. Messa, facevamo l'incontro biblico.Il I° Venerdì di ogni mese ci alternavamo in adorazione davanti a Gesù Sacramentato dalla 15 alle 20.Il I° Sabato di ogni mese era dedicato alla preghiera per la Chiesa e per la pace nel mondo.Il II° Sabato di ogni mese facevamo un breve ritiro spirituale.Tutte le domeniche e feste di precetto alle ore 11 c'era la S. Messa per l'intera comunità.Noi non siamo una comunità che si chiude in se stessa, amiamo la Chiesa, lavoriamo per la Chiesa e siamo pronti a soffrire per essa.In tutti questi lunghi anni si è anche snodata la storia delle apparizioni di Gesù, della Madonna, di S. Giuseppe e di altri santi a Marisa.Queste apparizioni sono antecedenti al 1971, anno nel quale don Claudio e Marisa per volontà del Signore si incontrarono, ma in questa sede parliamo solo delle apparizioni che vanno dal menzionato anno fino ad oggi.Questo lungo periodo può essere suddiviso in tre parti. La prima va dal 1971 al 1988, la seconda dal 1988 al 1993 e la terza dal 1993 ai giorni nostri.Durante la prima parte solo poche persone sono venute a conoscenza di queste apparizioni e solo don Claudio vi ha sempre partecipato.Prima di accettarne l'origine soprannaturale Don Claudio le ha studiate, vagliate e sottoposte ad attento esame e si è fatto consigliare, istruire e guidare da persone preparate e competenti, perché all'inizio di queste esperienze soprannaturali era molto giovane ed impreparato. Ha esaminato i messaggi e riscontrato che in essi non c'era nulla in contrasto con la Sacra Scrittura. Ha avuto sempre presente ciò che dice S. Paolo: "Se anche noi stessi o un angelo del cielo vi predicasse un vangelo diverso da quello che vi abbiamo predicato, sia anatema" (Ga 1,8).Ha avuto conferma che i messaggi venivano da Dio, perché hanno aiutato le persone che li hanno messi in pratica a cogliere notevoli frutti spirituali. Anche su questo punto è illuminante la Parola di Dio: "Il frutto dello Spirito è amore, gioia, pace, pazienza, dominio di sé" (Ga 5,22).Ha riscontrato nei messaggi sincero amore alla Chiesa, rispetto alla gerarchia ecclesiastica e piena docilità al magistero. In essi ha colto anche un immenso amore, spesso sofferto, ma sempre rispettoso per i sacerdoti chiamati "figli prediletti".Don Claudio, anche se ricordava molto bene le parole di Gesù, "Una generazione perversa ed adultera pretende un segno" (Mt 12,39), ha chiesto ed ottenuto segni e prodigi che l'hanno confortato ad accettare l'origine soprannaturale di queste apparizioni. Gli è stato comunicato con notevole anticipo il verificarsi di fatti, alcuni dei quali estremamente importanti per la Chiesa e per la società, che si sono puntualmente realizzati alla data indicata.

Infine ha sentito rivolto a se stesso le parole di Gamaliele: "Se questa attività è di origine umana, verrà distrutta, ma se essa viene da Dio, non riuscirete a sconfiggerli, non vi accada di trovarvi a combattere contro Dio" (At 5,38-39).Il primo periodo (dal 1971 al 1988) è stato per don Claudio e Marisa il più bello, quello che ricordano più volentieri perché hanno vissuto queste esperienze soprannaturali senza preoccuparsi di doversi sottoporre alla critica, alla curiosità, alla diffidenza o ostilità delle persone.La Madonna li ha guidati con amore e pazienza non facendo loro mancare al momento opportuno anche i rimproveri che Lei chiamava "richiami materni". Ha affidato loro in quegli anni delle missioni la cui delicatezza impone di avvolgerle nel silenzio e nella discrezione.A volte il lavoro non è stato compreso, non è stato accettato, dava frutti che non tutti riuscivano a cogliere.Gli stessi superiori, ancora all'oscuro di queste esperienze soprannaturali, probabilmente si sono posti delle domande, ma forse vedendo in essi sincerità e disinteresse hanno taciuto e saputo attendere.Dal 1988 al 1993 alle apparizioni sono state ammesse delle persone chiamate dalla Madonna per formare un cenacolo di preghiera e di formazione. Non tutti, ed era prevedibile, hanno risposto alla chiamata; alcuni per motivi facilmente individuabili si sono allontanati e la parabola degli invitati al banchetto per le nozze del figlio del re si è ripetuta.Nel primo periodo la sofferenza non è mancata, ma nel secondo si è presentata con più intensità e sotto diversi nomi: incomprensione, invidia, gelosia, calunnia e paura del soprannaturale.A volte hanno scelto di tacere, a volte sono stati costretti a difendersi, frequentemente sono stati messi nella situazione di soccombere. Scoraggiamento, amarezza, delusione e sconforto hanno fatto loro compagnia e la voglia di mandare tutto all'aria è stata forte, prepotente.Li ha salvati dal naufragio la grazia di Dio, sono spesso riecheggiate nel loro cuore le parole del Signore a Paolo: "Ti basta la mia grazia" (2 Co 12,9).Li hanno aiutati i fratelli e le sorelle del nostro cenacolo che si sono stretti intorno a loro con amore e fede.Possono ripetere ai membri della nostra comunità ciò che dice S. Paolo ai Filippesi: "Grazie alla vostra preghiera e all'aiuto dello Spirito di Gesù Cristo in nulla rimarrò confuso" (Fl 1, 19,20).A questi fratelli e sorelle dall'ottobre del 1988 la Madonna ha dato dei messaggi come dice Lei stessa "per condurvi per mano piano piano verso la santità" (Mess. ottobre 1988).

Dal 1993 è iniziato il terzo periodo di queste apparizioni che è tutto da vivere.Dopo ventidue anni di nascondimento e di silenzio, Dio ha voluto che queste apparizioni fossero aperte a tutti, conosciute da tutti come risulta dal messaggio del 20 giugno 1993.Quando Don Claudio e Marisa hanno ricevuto questo messaggio sono stati assaliti da paura e sgomento. Si sono sentiti soli, deboli, indifesi e si sono chiesti angosciati: "Come possiamo sostenere l'urto e il peso che le apparizioni pubbliche comportano?".

Ancora una volta la Parola di Dio ha infuso in loro la pace e sicurezza: "Lo Spirito viene in aiuto della nostra debolezza" (Rm 8,26). "Quando sono debole è allora che sono forte" (2 Co 12,10).Gesù e la Madonna li hanno aiutati ad abbandonarsi a Dio e li hanno invitati a dire: "È volontà di Dio. Così sia" (Mess. del 27 giugno 1993). Prima che le apparizioni diventassero pubbliche, ne è stata informata preventivamente l'autorità ecclesiastica.Si è verificato per la prima volta nella storia della Chiesa che l'autorità ecclesiastica è stata informata dell'inizio di apparizioni pubbliche, cioè alla presenza di tutti, prima che ad esse fossero ammesse le persone.Infatti don Claudio il 24 settembre 1993 ha parlato a lungo e dettagliatamente di queste presunte apparizioni con il Vescovo Ausiliare S. E. Cesare Nosiglia.Nella stessa circostanza ha lasciato al Vescovo il manoscritto dei messaggi "La catechesi di Dio" e l'ha invitato a leggerlo e a segnalargli, nel caso ce ne fosse bisogno, le sue osservazioni.Ha anche esposto al Vescovo Ausiliare il programma che era stato elaborato: catechesi, preghiera, apparizione, S. Messa, e lo stile che era stato deciso: silenzio, raccoglimento, ascolto, partecipazione, in un clima privo di fanatismo, di ricerca di sensazionale, di culto della persona.Fin dall'inizio abbiamo voluto lavorare in stretta unione e dipendenza con l'autorità ecclesiastica, rimettendoci al suo giudizio sull'origine soprannaturale delle presunte apparizioni e questo è stato pubblicamente e frequentemente ripetuto.Ci siamo comportati come Maria e Giuseppe dopo la nascita di Gesù; essi non hanno detto a nessuno che Gesù era nato, ma non hanno impedito ai pastori di diffondere la notizia della sua nascita.Noi non abbiamo mai fatto opera di propaganda di queste presunte apparizioni, ma neanche abbiamo impedito a chi è venuto, perché invitato dai membri esterni della comunità, di parlarne e diffonderne la notizia.Durante l'apparizione non si vede né si sente la Madonna, ma si sente attraverso la voce di Marisa ciò che la Madonna comunica.La Madre dell'Eucaristia parla in aramaico a Marisa che solo durante l'estasi ha il dono di conoscere questa lingua, traduce in italiano contestualmente ciò che la Madonna dice in aramaico.Tutti i presenti possono ascoltare, tramite Marisa, il messaggio e a volte il dialogo che si svolge tra la Madonna e Marisa, tra Gesù e Marisa.A volte la Madonna dà dei messaggi personali o segreti che devono essere conosciuti solo dagli interessati o da tutti in un secondo momento. In questi casi solo Marisa sente ciò che la Madonna detta nel più totale silenzio. La veggente scrive in una stenografia insegnatale dalla Madonna e che nessuno è in grado di decifrare.Questi messaggi vengono successivamente trascritti in italiano e consegnati a don Claudio che li conserva e li riferisce, se sono d'accordo, agli interessati.Una volta consegnati i messaggi personali Marisa li dimentica, perché spetta solo al sacerdote conoscere i segreti delle anime per guidarle.La Madonna ha dato anche messaggi per i sacerdoti, per le suore e per i veggenti. Per il momento sono tutti segreti, è stato solo, per ordine della Madonna, pubblicato il primo

dei messaggi ai sacerdoti che lei ha chiamato "il decalogo per i sacerdoti" perché racchiude dieci meravigliosi richiami materni.È stato ultimato il primo dei volumi della vita della Madonna. La Madonna ha dettato e continua a dettare la sua vita a Marisa. Esporremo all'inizio del libro della vita le modalità con cui è stato composto e racconteremo anche le diverse tappe di questa composizione.Sono venuti per partecipare alle presunte apparizioni pellegrini da Roma e da fuori Roma, dall'Italia e da fuori Italia, dall'Europa e da fuori Europa.I libretti dei messaggi sono stati, dietro richiesta, spediti ovunque.La Madonna ha consegnato a Marisa una serie di segreti che riguardano l'avvenire del mondo, della Chiesa e dell'Italia. Ci ha insegnato a non aver paura dei segreti, ma ad aver paura di non vivere in grazia: "I segreti sono duri solo per chi non è in grazia, chi è con mio Figlio Gesù non deve temere nulla" (Mess. del 3 ottobre 1992).Queste apparizioni sono state definite da Gesù e dalla Madonna "Le più difficili, le più combattute e le più importanti" (Mess. del 12 giugno 1994 e 17 luglio 1994);La Madonna ha ripetuto frequentemente: "Si, l'Eucaristia trionferà" (Mess. del 31 agosto 1994).Questo annunzio incontra ancora rifiuto e opposizione. Noi siamo piccole, deboli, povere creature che, per volere di Dio, si limitano ad imprestare voce, mente e cuore alla Madonna per far conoscere la divina volontà.Di conseguenza condividiamo con la Madonna il rifiuto e l'opposizione che provoca questo annunzio.L'Eucaristia che oggi non è amata, è rifiutata, è dimenticata, diventerà il "Cuore della Chiesa e del mondo". Finalmente l'uomo amerà, perché riceverà amore dall'Eucaristia, spererà perché riceverà la speranza dall'Eucaristia, crederà perché riceverà la fede dall'Eucaristia, l'uomo vivrà in grazia perché accetterà di ricevere la vita da Dio, l'uomo tornerà a Dio e sarà unito a Dio.Da questa raggiunta unione tra Dio e l'uomo, trarranno benefici meravigliosi gli individui, le famiglie, le comunità, la Chiesa e il mondo.Tutto ruoterà intorno all'Eucaristia e dall'Eucaristia tutto riceverà luce, forza e calore.A conclusione di quanto esposto riportiamo le parole della Madonna: "Sono queste le apparizioni che Dio Padre ha voluto, in questo piccolo luogo, per far trionfare mio Figlio Gesù" (Mess. del 16 ottobre 1994).Ci hanno lanciato contro cattiverie e calunnie; abbiamo ricevuto critiche feroci e giudizi pesanti. Siamo stati sul punto di rinunciare a lottare per tornare a vivere una vita meno tormentata, anche perché problemi gravi di salute ci hanno dato serie preoccupazioni.Ma con la grazia di Dio, con l'aiuto dei membri della comunità e di tanti fratelli e sorelle abbiamo superato stanchezza, delusione, scoraggiamento e paura di soffrire.Abbiamo seguito il consiglio della Madonna: "Quando siete veramente prostrati, provati, allargate le braccia, alzate gli occhi al cielo e gridate: Padre nostro. . ." (Mess. del 5 marzo 1994).Abbiamo trovato protezione, guida, forza e sostegno nell'Eucaristia; ci siamo stretti, come pulcini, sotto il manto della Madre dell'Eucaristia.Umanamente parlando siamo coscienti della superiorità di chi ci osteggia, come siamo consapevoli della nostra debolezza e pochezza, ma nel cuore risuonano le parole profetiche della Madre dell'Eucaristia: "Combattete la dura battaglia, la lunga battaglia e

poi ci sarà il trionfo dell'Eucaristia e ci sarà anche il vostro trionfo" (Mess. del 31 luglio 1994).Il 14 settembre 1995 nel giardino della nostra sede di via delle Benedettine si è verificato il primo grande miracolo eucaristico che si è ripetuto molte altre volte alla presenza di migliaia di persone. Si può bene affermare che lo straordinario è divenuto normalità e che queste miracolose apparizioni dovranno, in futuro, essere ricordate soprattutto come apparizioni eucaristiche. Noi, membri del "Movimento Impegno e Testimonianza - Madre dell'Eucaristia", abbiamo veduto ed abbiamo creduto insieme a tante altre persone; abbiamo il diritto di credere.Il miracolo Eucaristico del 14 settembre 1995 è avvenuto durante la processione. Dal costato di Gesù, si è resa visibile la sacra particola che si è adagiata nelle mani raccolte della signorina Marisa Rossi.Dove è avvenuto il primo grande miracolo Eucaristico è stata posta una croce come ricordo.Quello è stato il giorno in cui il Signore ha iniziato a manifestarsi e a rendersi visibile a tutti i presenti apparendo sotto le specie di pane eucaristico.Si è adagiato più volte anche sul calice posto nella mano sinistra della statua della Madre dell'Eucaristia situata in cappellina. Tale statua è il simbolo del nostro Movimento, ma soprattutto simbolo dell'unione che ci deve essere fra Dio e noi. Con queste apparizioni la Madonna ci invita ad andare da suo Figlio per essere in unione con Lui e per poter arrivare alla Santità, meta di ciascuno di noi.Inoltre i miracoli Eucaristici sono avvenuti su una terza statua: di Gesù Bambino posto sull'altare della cappellina.L'Eucaristia è stata più volte ritrovata sulla statua del Bambinello che allarga le braccia: una verso il cielo e l'altra verso gli uomini sulla terra, in modo tale da farci capire che Lui è lì presente e può e vuole in ogni modo essere vicino a noi.La croce e le due statue sono importanti per il Movimento, per la Comunità, per tutti noi e per coloro che desiderano amare l'Eucaristia. Queste statue sono state dichiarate per volontà di Dio "taumaturgiche". La croce ricorda la "sofferenza" di Gesù e il suo "infinito amore" nei nostri confronti; la statua di Gesù bambino ricorda la "gioia" di essere uniti a Dio per crescere sempre più nella Santità; la statua della Madre dell'Eucaristia ricorda quella dolce "unione" tra il Padre e i figli. Il suo sguardo è particolare perché si rivolge contemporaneamente ai figli, al cielo e all'Eucaristia che tiene in mano. È stata scolpita nel 1989 dal sig. Adolf Insam di Ortisei (BZ). La stessa Madonna ha indicato alla signorina Marisa e a Don Claudio lo scultore a cui rivolgersi. Lo scultore da diversi anni non esercitava più la professione perché avanzato nell'età. Nonostante tutto ha accettato, ma non è riuscito a rappresentare perfettamente il triplice sguardo di cui si parlava sopra. Una volta arrivata a Roma la statua ha cambiato espressione tanto da non essere riconosciuta dallo scultore stesso al quale gli sono state successivamente inviate le foto.

מקורותיה של האגודהמחויבות תנועה ועד".אמא של לחם הקודש"

1971התנועה שלנו יש לו התחלה צנועה בשנת ..ריסה רוסי ברומא Sig.naיוזמי התנועה הם השק. קלאודיו גאטי של הדיוקסיה של רומא ו

דון קלאודיו וריסה, מרקעים וחוויות שונים, שהם שותפים לאותם אידאלים: אתה באמת לעשות .משהו לכהנים בקשיים ולהתחיל שליחות אישית ויעילה יותר בקרב צעירכל אחד מהם כדי להשיג את המטרות הללו נתנו לנו סיכויים בטוחים (משפחה, קריירה ...) כדי .לענות לייעוד המסוים שאליו הם הרגישו שייקראו התחלנו בכמה, אבל אחרים אז לאט לאט רבים שנוספו, וזה מאוד בברכה, משום שאמונה היא דבר.טוב שאנחנו נהנים מאוד כאשר הוא חי באיחוד עם אחים רביםזיהינו את המטרה הראשונה של צעירי העבודה שלנו, כי הם רחוקים מהסקרמנטים ולא לבצע כל .הכשרה דתית.יצרנו ווים במקומות שבם חיו וניסינו לברר מי היו מעורבת בשום צורה בענייני דתאנו מציעים להם את ההזדמנות לפתור את ספק של אמונה, מתפללת ומשקף, הגדרות מזמינות .ושלווות בהוצאה לרשותםפעילות השליחים הראשונה היו בעיקר: פגישות אחרות הצהריים בבית הספר להעמקת הידע של .הבשורה, נסיגות, מחנות בית הספרבקושי, בייעוץ ובסיוע מכל coll'amiciziaהמטרה השנייה של העבודה שלנו היא לתמוך בכוהנים ב.הסוגים. בעוד יוזמות חסויות ודיסקרטיות בוצע לטובת כמרים ואנשי דת מסוימיםתוך כדי עבודה עם צעירים קבלה תשובה מספקת, פגישה עם כמרים ואנשי דת, למרות היותו .חיובי במקרים מסוימים, שנגרמה על ידי כמה עוינות וקונפליקטי סביבות

דירה בויה פרותי אנג'לו 1973כמקום מושבו של התנועה וכבית מגורים למנהיגים שהושכרו בשנת 1976בשנת Romanists של הנול. לאחר פקיעת חוזה השכירות, שרכשת דירה חדשה שבדרת .מאז לא הראשון ולא המושב השני מובטח עצמאות וחופש הפעולה ניכרת, עם הכסף שגויס

קנינו קוטג' שהוא 1981ממכירת הדירה שבבעלות ובעזרתם הנדיבים של ידידים ותורמים בשנת .מושב נוכחי של התנועה.מוזמן לקחת חלק כחברי הכוהנים והדיוטות האופרה נוכחותו של כוהן היא חיונית כדי להבטיח את ההטפה של דבר האלוהים, הפרקטיקה של חיי קודש.ויחסים קרובים יותר עם הבישוף.לכמרים המבקשים להיות חלק מהתנועה דורש אישור מהפעולות הרגילות שלהםהנח חבריה הפנימיים של העבודה, ישתדל לעקוב האוונגליסטית מייעץ בהקדשה אישית, להקדיש .את כל כחותיהם למטרות התנועה וכפופה חסד הדדי ובחירה של מתנדבים מסוריםכמו ברכישה של הבית שהיינו לנו בתפילה לרשותנו, חדרים וגינה, היינו יכול לתכנן את הפעילות .שלנו בחופשי ועצמאי

, המפגשים הדתיים שלנו בטאו במהלך השבוע בשעות שונות1988 עד שנת 1981משנת .ביום רביעי הייתה קריאה של הבשורה, שנעשתה בזהירות רבה, שאחריו דיון נרחב שהדגיש את .האקטואליות, גודל והעומק של כתבי קודשביום חמישי קבוצת הנערים התקרבה יותר ויותר מודע לדברי האלוהים, התפילה ורכישת הערכים .רוחנייםביום שישי הייתה קבוצת תפילה באמירת התפילה, שבאה לאחר תפילה ורגעים של מדיטציה כדי .למצוא את האמונה בכח ובעזרה שהם צריכים כדי לחיות הקרב היומיומי שלהם ספונטניתלאלה הוסיפו פעילויות מתוכננות אחרות שלא עולות בקנה האחד עם לוח זמנים קבועים ושהיו לעודד פגישות אישיות עם אנשים צעירים להזמין אותם להבהיר לעצמם כמה שאלות עדינות של . אמונה ומוסרות או פגישות קבוצתיות כדי לחדש כמה מנאומיו של עניין הדתיובגלל "סעודת (Lumen gentium) "מאז לחם הקודש הוא "המקור והפסגה של החיים הנוצרייםהייתה לנו ס מסה כמרכז של (Presbyterorum ordinis) "האדון כלול טוב כל רוחני של הכנסייה.הקהילה שלנו

אנחנו יוצאים להתאמן הקלקנו שהיו צריכים להחיות את רוחה של הקהילה 1993 עד 1988מ הנוצריה הראשונה. חברי הקהילה שלנו היו צריכים "להיות נאמן להוראה והמלגה, כדי לשבור את

)02:42הלחם ואת התפילות" (מעשי שליחים .של אלוהים, שמכבד את Word ניסינו להכשיר חברים הקליקו לידיעה מחויבת ואינטליגנטית שלמה שמועצת הוותיקן השנייה אומרת: "המאמינים באו בשמחה לטקסט הקדוש עצמו, בין אם באמצעות התפילה, עשירים במילה האלוהית, ו באמצעות קריאה של מאמינים, או באמצעות .(Verbum דאה)" הוראות מתאימות למטרה זו "החברים הקליקו היו מאומנים גם להשתתף ברחוב מסה "באופן מודע, באופן מלא ופעיל(Sacrosanctum מועצת הקולג'), שישתתף בס 02:46כדי "לשבור לחם כל יום" (מעשי שליחים ,(מסה היא לא רק ימים קדושים של חובה, אלא כמה פעמים בשבוע, עם המטרה הסופית שכבר .הושגה על ידי כמה, להשתתף בכל יום

), להתקרב לעבודת 1:14חברי הקהילה שלנו חונכו "שהקדישו את עצמם לתפילה" (מעשי שליחי הקודש של פיוס לעתים קרובות בגלל "משלב וידוי ומחילת פרט, מהווה רק את האמצעים הרגיליםוכיוון רוחני (CCC 960) שבי נאמניו, שהוא מודע לחטא חמור הוא התפייס עם אלוהים והכנסייה" .תכוף לגדול בחיים רוחניים אחראים ובוגר האהבה של המדונה "יתעלה על ידי חסדו של אלוהים, לאחר שבי, ומעל לכל המלאכים וגברים, כיזה הוא האם קדושתו של אלוהים, שלקח חלק במסתורין של אלוהים והוא כבד בכנסייה בחרדת .אנחנו מביעים את זה בנחישות והכנה ,(Lumen Gentium)" קודש מיוחדת".אנו לעורר את הבתולה מריה תחת הכותרת "אמא של סעודת האדוןכותרת זו מכילה אמונת סיכום בסעודת האדון, אהבה למרי ואחדות עם הכנסייה, הקהילה .שמתאספת סביב המזבח.יש לנו ארגנו שורה של פעולות שליחיםבכל יום אנו נפתחנו בית התפילה למי שרוצה להשתתף בתפילה: ס רוסאריו, ש ' מיסה, תפילה .הערבית.ביום חמישי אחרי החגיגה של הקודש מסה, האם הפגישה המקראית

15-20ביום שישי הראשון של כל חודש אנחנו התחלפנו בהערצה לפני לחם הקודש ..בשבת הראשונה של כל חודש הוקדשה לתפילה לכנסייה ולשלום העולם.בשבת השנייה של כל חודש שעשינו נסיגה קצרה

. היה ס מיסה לקהילה כולה11בימי ראשון ובימים קדושים של חובה באנחנו לא קהילה שסוגרת על עצמו, אנחנו אוהבים את הכנסייה, אנו עובדים לכנסייה ואנחנו .מוכנים לסבול בשביל זהבכל השנים הארוכות הללו הוא גם נסח את הסיפור של ההתגלויות של ישו, הבתולה המרימה, .הרחוב יוסף וקדושים אחרים לריסה

, השנה שבה דון קלאודיו וריסה יהיה ה 'נפגש, אבל כאן אנחנו מדברים 1971התגלויות אלה מלפני .על הופעות שיורדות באותה שנה לתאריך בלבד

והשלישיים 1988-1993 2, 1971-1988תקופה ארוכה זו ניתן לחלק לשלושה חלקים. הראשון הוא . ועד היום1993משינה

במהלך החלק הראשון רק כמה אנשים היו מודעים להתגלויות הללו ורק דון קלאודיו חל תמיד .השתתףלפני שתקבל את המוצא הטבעי של דון קלאודיו חקר, בדק ונתון לבחינה מדוקדקת והפך לייעץ, להדריך ולהנחות של מיומן ומוסמך, כי בתחילת חוויות טבעיות אלו היה צעירים מאוד ולא מוכנים.בדק את ההודעות ומצא שיש בם דבר מנוגד לכתבי קודש. עליתי במוחו את מה שהוא אומר ש ' פול: "למרות שאנחנו, או מלאך מן השמים צריכים להטיף לך בניגוד לבשורה שאנו מטיפים לך,

)1:8תנו לו להיות מקוללים" (אל הגלטיים .

זה כבר אשר כי המסרים באו מאלוהים, כי הם סייעו לאנשים ששמו אותם הלכה למעשה לקחת פרי רוחני ניכר. בנקודה זו הוא מאיר את דברי האלוהים: "פרי הרוח הוא אהבה, שמחה, שלום,

)5:22סבלנות, שליטה עצמית" (גל .מצא באהבה כנה הודעות לכנסייה מצמרת הכנסייה, וציות מלא להמגיסטריום. בגם לקח את ".אהבה עצומה, לעתים קרובות סבל, אבל תמיד כבוד לכהנים נקראים "הבנים אהובים דון קלאודיו, גם אם הוא זכר היטב את דבריו של ישו, "דור רשע ונואף מבקש אחרי סימן" (הר

), בקש וקבל אותות ובמופתים שניחמו לקבל את המוצא הטבעי של אלה הופעות. הוא 12:39מבעוד מועד התרחשותם של אירועים, שחלקם הם מאוד חשובים לכנסייה ולחברה, שעשויהודיע

.באופן קבוע במועד המצויןלבסוף, הוא חש לעצמו את דבריו של גמליאל: "אם פעילות זו היא מהמקור אנושי, זה ייהרס, אבל אם זה מאלוהים, לא הכה אותם, זה יקרה תמצא את עצמכם נלחמים נגד אלוהים" (מעשי

)38-39 5שליחים .) הייתה לדון קלאודיו וריסה היפה ביותר, מה הם זוכרים יותר 1971-1988התקופה הראשונה (

רצון, כי הם חוו חוויות על טבעיות האלה בלי לחשוש שנתונים לביקורת, סקרנות, חוסר אמון .ועוינותם של האנשיםהמדונה הובילה אותם באהבה וסבלנות שתאפשר להם להיכשל בזמן המתאים גם הנזיפות שנקראות "שיחות אימהיות". הפקיד בידיהם בשנים האלה של משימות עדינות שדורשת לעטוף .בשקט ובשיקול דעת.לפעמים העבודה לא הבינה, לא היה מקובל, נתן פרי שלא כל אחד יכול להבין אותו התיכון, עדיין לא מודע לחוויות טבעיות אלו, סביר להניח שהם מקומות של שאלות, אבל אולי.לראות בם כנות וחוסר אנוכיות ששתקו ולא יכלו לחכות

כל ההתגלויות שמתקבלות לאנשים הנקראים על ידי גבירתנו, ויצר מעגל 1993 עד שינה 1988מ תפילה וההיווצרות. לא כולם, וזה היה צפוי, ענה לשיחה, חלק מסיבות לגילוי בקלות לנפול הלאה .והמשל של האורחים באירועים לחתונה של בנו של המלך חזר על עצמובתקופה הראשונה, הסבל הוא לא כישלון, אבל בשנייה אחת מוצג בעצמה יותר ותחת שמות .שונים: חוסר הבנה, קנאה, קנאה, לשון רע ופחד של על טבעילפעמים הם בחרו לשתוק, מפעם לפעם נאלץ להגן על עצמם, לעתים קרובות הועמדו במצב להיכנע. רפיון, מריירות, אכזבה וייאוש יש החברה שלהם ורוצים לפוצץ אותו היה קולני, .שתלטניתהציל אותם מלשקוע בחסדו של אלוהים, הם לעתים קרובות הדהדו בלבם את דברי ה 'לפול, .(Cor 12:09 2) ""החסד שלי מספיק בשבילך.סייע לאחים והאחיות בקליקה שלנו שהתקבצו סביבם באהבה ובאמונהניתן לחזור על חברי הקהילה שלנו שאומר ש ' פול להפיליפים: "בזכות התפילות שלך ובסיועה של

)19,20 פיל, 1רוחו של ישו הנוצרי בשום דבר לא יישאר מבולבל" ( ., גבירתנו נתנה את אותו מסר כמו שאתה אומר "לקחת לך1988לאחים והאחיות האלה באוקטובר

)1988את היד באיטיות לעבר קדושה" (ההודעה אוקטובר .

. החלו תקופה השלישית של ההתגלויות שהן להיות מנוסים1993מאז שנת שנים של הסתרה ושתיקה, שאלוהים ציווה שהופעות אלה היו פתוחות לכל, ידועות לכל,22אחרי

1993 ביונים 20כפי שמוצגים על ידי ההודעה ב - .כשדון קלאודיו וריסה קבלו הודעה זו הייתה נתקפת בפחד ובאימה. הם הרגישו לבד, אנשים חלשים, חסרת אונים ומצוקה תהו: "איך אנחנו יכולים לקיים את ההשפעה והמשקל של הופעות ."?פומביות שיהיו

). "כשאני 08:26שוב, דבר אלוהים ניטע בם שלום וביטחון: "הרוח עוזרת לנו בחולשתנו" (רום .(Cor 00:10 2) "חלש, אז אני חזק

ישו ומריה עזרו להם להיכנע לאלוהים והזמין אותם אומרים: "זה רצונו של אלוהים אמן" (הודעה )1993 ביוני, 27מ - .

.לפני ההתגלויות הפכו ציבור, הם כבר הודיעו מראש של הסמכות הכנסייתית התרחש בפעם הראשונה בהיסטוריה של הכנסייה והסמכות הכנסייתית נמסרה מתחילת הופעותיו.פומביות, כלומר נוכחותם של כולם, לפני שהתירו לאנשים

, דבר באריכות ובפירוט של התגלויות כביכול אלה עם 1993 ספטמבר 24למעשה, דון קלאודיו .Nosiglia בישוף עזר ס ה צ'זארהשל אלוהים" ובקש ממנו Catechesis" באותה ההזדמנות הבישוף עזב את כתב היד של הודעות.לקרוא ולסמן, אם זה היה נחוץ, תצפיות שלוהתפילה, ההתגלות, ש ' מיסה, ,catechesis :הוא גם הוצג בבישוף העזר של התכנית שפותחהוהסגנון שכבר הוחלט, השתיקה, מדיטציה, ההקשבה, השתתפות באקלים נטול קנאות, מחפשת, .פולחן האישיות סנסציונימוצאו rimettendoci ,מההתחלה רצתה לעבוד באיגוד קרוב עם ותלות בסמכות הכנסייתית.השיפוט הטבעי של התגלויות לכאורה ואת זה כבר באופן פומבי ולעתים תכופותהתנהגנו כמו מרים ויוסף לאחר הולדתו של ישו, הם לא יספרו לאף אחד, כי ישו נולד, אבל לא .מנענו את הרועים להפיץ את הבשורה של הלידה שלואנחנו אף פעם לא עשינו עבודת תעמולה של התגלויות לכאורה אלה, אבל עוד יש לנו מנענו אלה .שבאו בגלל מוזמנים על ידי החברים החיצוניים בקהילה לדבר על זה ולהפיץ את החדשותבמהלך ההופעה לא יכול לראות או להרגיש את הליידי, אבל הוא שמע באמצעות קולו של מריסה .מה גבירתנו לתקשרהאמא של סעודת האדון בארמיה מריסה מדברת בהתלהבות שיש לו את הכשרון הטבעי לדעת .את השפה הזאת, מתורגמת לאיטלקי באותו הזמן מה גבירתנו אומרת בארמיה בלבדכל אלה ניתן לשמוע דרך מריסה, את ההודעה ולפעמים דיאלוג המתרחש בין המדונה וריסה, בין .ישו וריסהלפעמים ליידי נותנת הודעות או סודות שחייבים להיות ידועים רק על ידי הצדדים, או בכל בשלב מאוחר יותר אישיות. במקרים אלה רק מריסה לשמוע מה המדונה אמרה בשקט מוחלט. החוזה .ממדונה ושאף אחד לא יכול לפענח insegnatale בכתב הקצרנותהודעות אלה אז משועתקות לאיטלקים ונמסרו לדון קלאודיו שחוסך ומדווח עליהם, אם הם .מסכימים, הצדדים הנוגעים בדברמריסה הודעות האישיות נמסר ברגע לשכוח אותם, כי זה רק הכומר לדעת את הסודות של .הנשמות כדי להנחות אותם

בצו גבירתנו גם נתנה הודעות לכמרים, הנזירות ואנשי החזון. לעת עתה את כל הסודות, זה היה רק של גבירתנו, פרסמה את ההודעה הראשונה לכהנים שהיא נקראת "ספר ההדרכה לכמרים" משום

. אמא נפלאה נזכרה10שהוא מכיל הוא הושלם הכרך הראשון של חייו של גבירתנו. גבירתנו הכתיבה וממשיכה להכתיב את חייו לריסה. מציג בתחילתו של הספר בחייו כפי שהוא עשה וגם לספר את השלבים השונים של ההרכב.הזההם באו כדי להשתתף בהתגלויות לכאורה צליינים מרומא ומחוץ לרומא, איטליה ומחוץ לאיטליה, .אירופה ומחוץ לאירופה.הספרים של ההודעות היו, על פי בקשה, שנשלח לכל מקום גבירתנו נתנה ריסה מספר הסודות הנוגעים לעתידו של העולם, בכנסייה ובאיטליה. הוא למד אותנולא לפחד מהסודות, אבל לפחד לא חי בחסד: "סודות קשים רק למי שלא בחסד, שהוא עם הבן

)1992 אוקטובר 3שלי ישו לא צריכים שום פחד" (הודעה של .ההתגלויות הללו הוגדרו על ישו ומריה "הכי הקשה, בלהט במחלוקת ביותר והחשוב ביותר"

)1994, 17 ויולי 1994 ביונים 12(הודעה מ - ;)1994 באוגוסט 31גבירתנו לעתים תכופות: "כן, סעודת האדון תנצח" (הודעה מ - .

הכרזה זו עדיין עומדת בפני דחייה והתנגדות. אנחנו יצורים קטנים, חלשים, עניים ש, על ידי .אלוהים, הם פשוט להשאיל את קול, מוח ולב למריה הקדושה כדי להפוך ידוע רצונו של אלוהים.כתוצאה מכך שאנו חולקים עם מדונת הדחייה וההתנגדות שגורמת להודעה הזאתהיום סעודת האדון לא אהב, הוא נדחה, שנשכח, יהפוך את "הלב של הכנסייה והעולם." לבסוף אהבת האדם, כי אהבה תקבל סעודת האדון, תהיה מקווה כי תקווה תקבל את לחם הקודש, משום שהם מאמינים באמונה לקבל את לחם הקודש, איש יחיה בחסד לקבל לקבל חיים מאלוהים, גבר לאלוהים ולהיות מאוחדים עם אלוהיםמושגת על ידי האיחוד הזה בין אלוהים לאדם, ייהנה גם אנשים נפלאים, משפחות, קהילות, .הכנסיות והעולם.הכל סובב סביב לחם הקודש ולחם הקודש כל לקבל את האור, כוח וחוםבסיומה של הדוגמא לעיל בדבריו של גבירתנו: "אלו הם ההתגלויות שאלוהים אב רצון, במקום

)1994 באוקטובר, 16הקטן הזה, לנצחון של הבן שלי ישו" (הודעה - .השקנו נגד רוע והשמצות, שקבלנו ביקורת ושיפוט כבד קשה. אנו עומדים לוותר על המאבק לחזור .לחיים פחות מעונה, כי בעיות בריאות רציניות נתנו לנו דאגה רציניתאבל בחסדו של אלוהים, עם העזרה של חברי קהילה ואחים ואחיות רבים חלפו עייפות, אכזבה, .ייאוש ופחד מסבלעקבנו אחרי עצתו של גבירתנו: "כשאתה באמת ערמונית, נבדק, זרועותיך, להעלות עיניך לשמים

)1994 במרס 5וצעקנו: האבא שלנו ..." (הודעה של גיליון .האמא של מצאנו הגנה, הדרכה, כוח ותמיכה בסעודת האדון, לחץ כאפרוחים, תחת המעטה של

.סעודת האדוןמבחינה אנושית, אנו מודעים לעליונות של מי מתנגד לנו, כפי שאנו מודעים לחולשות והחסרונות שלנו, אבל בלהדהד לב את מילותיו הנבואיות של האמא של סעודת האדון: "להילחם בקרב

31הקשה, הקרב הארוך ואז לא יהיה הנצחון" סעודת אדון ותהיה גם הנצחון שלך "(הודעה מ -)1994ביולי, .

אירע נס לחם הקודש הגדול הראשון 1995 ספטמבר 14בגן של הבית שלנו לדרך בנדיקטיני בשקרה פעמים רבות בנוכחותם של אלף אנשים. ייתכן גם לומר שהמדהימים הפך נורמלית .ושההופעות המופלאות הללו תהיינה בעתיד תיזכרנה מעל לכל כהופעות לחם קודשאנו, החברים "המחויב ותנועת עדים - האמא של סעודת האדון", שראינו והאמנו, יחד עם אנשים .רבים אחרים יש את הזכות להאמין

התרחש במהלך התהלוכה. מצדו של ישו, הוא הפגין 1995 ספטמבר 14נס לחם הקודש של .מקודש שקיים בידיה של מיס ריסה רוסי שנאסף.מאיפה את נס לחם הקודש הגדול הראשון הוצב צלב למזכרתזה היה ביום שהקב"ה החל לצוץ ולהיות גלויים לכל הנוכחים מופיעים תחת מיני לחם של סעודת .האדוןהיא שוכנת מספר פעמים גם בגביע בכף ידו השמאלית של הפסל של האמא של סעודת האדון בקפלה ממוקמת. פסל זה הוא הסמל לתנועה שלנו, אלא גם שצריכה להיות סמל לאיחוד בין הקב"ה ובינינו. בחזיונות אלה, גבירתנו מזמינה אותנו ללכת לבן שלו להיות באיחוד עימו ולהגיע .לקדושה, היעד של כל אחת מאיתנו.בנוסף, את נסי לחם הקודש התרחשו בפסל שלישי של הילד ישו על מזבח הכנסייהסעודת האדון כבר מצאה שוב ושוב על פסלו של ישו התינוק שמרחיב את ידיו: אחד כלפי השמים והשניים לגברים על פני כדור הארץ, כדי לגרום לנו להבין שהוא נמצא שם וזה יכול ויהיה בכל .מקרה יהיה קרוב אלינוהצלב ושני הפסלים חשובים לתנועה לקהילה, לכולנו, ועבור אלה שרוצים לאהוב את סעודת האדון. פסלים אלו הוכרזו על ידי רצונו של אלוהים "נוס". הצלב מזכיר את "הסבל" של ישו ו" האהבה אינסופית "שלו אלינו, הפסל של ישו תינוק, נזכר" האושר "להתאחד עם אלוהים כדי לגדול יותר ויותר בקדושת הפסל של אמא של סעודת האדון מזכירה כי "איחוד" מתוק בין האב

ובניו. מבטו הוא מיוחד משום שהוא חותר להגיע לילדים באותו הזמן, את השמים ואת הלחם בידו. מדונה עוצמה ציינה גב 'לריסה .Ortisei (BZ) של Insam על ידי מר אדולף1989הוא פסל בשנת

ופסל קלאודיו דון לפנות. הפסל במשך כמה שנים כבר לא נשא על המקצוע בגלל גיל מתקדם. למרות הכל הסכים, אך לא היה מסוגל לייצג את השלוש עיניים שדברנו מעל בצורה מושלמת. מרגע שהגיע לרומא, הפסל השתנה ביטוי כדי שלא יוכר על ידי אותו הפסל שנשלחו התמונות שלך.בהמשך